סטרפטוקוקוס   B :

סטרפטוקוקוס מקבוצת B ,  אינו נחשב בקרב באוכלוסייה הרגילה, שאינה בהריון, כחיידק אלים ומסוכן. הוא מצוי לעתים קרובות במערכת העכול ואף מתגורר לעתים דרך קבע בגרון. ולהבדיל מאחיו מקבוצת A ,  שהוא מסוכן מאד לבריאות,  סטרפטוקוקוס  B אינו מחייב טיפול כלשהו.

עד כ 20% מהנשים בהריון נושאות חיידק זה בנרתיק, לשם הגיע ממערכת העכול, דרך פי הטבעת, בשל הקרבה האנטומית בין הנקבים.

הימצאות החיידק בנרתיק במהלך ההריון אינה מסכנת את ההריון ואינה דורשת טיפול אנטיביוטי כלל ועיקר. זאת, להבדיל ממצבים, שבהם החיידק מגיע לשלפוחית השתן. אז חובה לטפל באנטיביוטיקה,  כדין כל זיהום חיידקי במערכת השתן.

חיידק זה, ככל שאינו מסוכן בהריון, עלול להוות סיכון משמעותי לבריאותו ואף לחייו של העובר העובר בתעלת הלידה. כתוצאה מהמגע הפיסי בין העובר והחיידק המצוי בתעלת הלידה, עלול העובר להידבק ולפתח לאחר הלידה דלקת ריאות קשה ואף דלקת קרום המוח. היו גם מקרים של תמותה מזיהום זה, שלאחר הלידה.

בארה"ב נהוג זה שנים רבות לבדוק בשלהי ההריון(מעבר לשבוע 35 ),אם האישה ההרה נושאת החיידק בנרתיקה מבלי שתחוש בכך. זאת על מנת לתת טיפול אנטיביוטי מונע בלידה ולהביא בכך להפחתה משמעותית בסיכון לתחלואה לילוד,  הנדבק בחיידק זה.

הויכוח אם יש צורך לבצע הבדיקה בשגרה גם בארץ, חורג מעבר לכללי ההיגיון הצרוף, שכן ממחקרים וסקרים שנעשו בארץ נראה בעליל, כי שכיחות התופעה(נשאות חרישית של החיידק בנרתיק) אינה שונה מזו שבארה"ב .

על כן יש מספר מרכזים מובילים בארץ ובינהם המרכז הרפואי ע"ש שיבא, שנוהגים לבצע סקר מונע שכזה לכל אישה ולא רק לנשים בסיכון(כגון שכבות סוציו אקונומיות נמוכות, ירידות מים מוקדמות ולידות מוקדמות).

מאחר ומקור החיידק בפי הטבעת,(מהמעי הגס) , ההמלצה  על פי המהדרין, לבצע שני משטחים : אחד מהנרתיק והשני מפי הטבעת.

ניתן לשלב ולקחת משטח אחד, תחילה בנרתיק ואח"כ באזור פי הטבעת. בשום פנים ואופן לא בסדר ההפוך…

משנמצא החיידק בנרתיק, לא מקבלת האישה כל טיפול אנטיביוטי, אולם היא מצויידת במידע לחדר הלידה, שבתחילת הלידה יש לתת לה אנטיביוטיקה(פניצילין, או חלופה שלו למי שאלרגית לתרופה זו). גם במחלקת ילודים ופגים ניתן טיפול והילוד נמצא במעקב עד יעבור זעם.