על מנת לדעת אם לאישה ההרה יש נטיה לסוכרת בהריון, אין זה מספיק לבדוק את רמת הגלוקוז בדמה בצום. סוכרת הריונית עלולה לא להתבטא בערכים בצום ועדיין להביא לכך, שרמות הגלוקוז בעקבות ארוחות ו"נשנושים", יחרגו מתחום המותר.
אם הנטיה לסוכרת בהריון קיימת, בודקים ע"י יצירת מצב המאתגר את הלבלב של האישה, בעקבות העמסת רמה גבוהה יחסית של גלוקוז ובדיקת רמות הסוכר בעקבות העמסה זו.
מאחר ורוב הנשים בהריון אינן מועדות לחלות בסוכרת הריונית, אין מבצעים את ההעמסה המלאה לכל אישה בהריון, אלא בדיקת סינון, הכוללת מחצית כמות הגלוקוז אותו יש לשתות.
העמסה "קטנה" זו כוללת שתיה של 50 גרם גלוקוז, ובדיקת הרמה של הגלוקוז בדם שעה לאחר מכן.
בדיקה זו מבוצעת, לא לפני השבוע ה 24 ורצוי שלא יאוחר משבוע 28. בדיקה מוקדמת משבוע 24 עלולה לספק תשובה "תקינה" כביכול, אשר בשלב מאוחר יותר בהריון היתה פתולוגית בעליל.
הבדיקה מבוצעת שלא בצום, ורמת הגלוקוז שעה לאחר השתיה אסור שתעבור את ה 135 מ"ג%.