היפרדות שלייה מוקדמת:

 

השליה נועדה לשמש עורק החיים לעובר מרגע השתרשות ברחם ועד ללידה. היפרדות השלייה מתרחשת בתקין, לא לפני שהעובר יצא מהרחם בשלב השלישי של הלידה.

היפרדות השליה הפיזיולוגית בלידה מתרחשת על רקע השינוי הדרמטי בממדי הרחם, לאחר צאת העובר והתרוקנות הרחם ממי  השפיר, בניגוד לכושר הכיווץ הירוד למדי של השליה. שוני זה במקדמי הכיווץ של שריר הרחם והשליה הוא שמביא לניתוק השלייה מהדופן.

היפרדות שלייה מוקדמת היא  תהליך, שבו כל השלייה או רק חלק ממנה  ניתק ונפרד מדופן הרחם, כאשר העובר עדיין בתוך הרחם, ניזון מהשליה וחי תודות לה.

ההיפרדות המוקדמת עלולה להתרחש על רקע טראומה, חבלה בבטן, תאונת דרכים ועצירת פתאום, או על רקע רפואי, כגון: מחלות כלי דם, רעלת הריון, נטייה לקרישיות יתר, רחם שרירני , מיקום השליה בסמוך לפתח ועוד.

היפרדות השלייה יכולה להיות חלקית או מלאה, והמשמעות הקלינית של כך בהתאם.

 

התמונה הקלינית של היפרדות שלייה לרוב אינה ניתנת להחמצה. מדובר בכאבי בטן עזים, רחם נוקשה ורגיש, עם וללא דמום לדני.

 

הסיכון הגדול בהיפרדות שליה קשור לכך, שהעובר עלול להינזק ואף למות,  אם כל השלייה או רובה יעבור ניתוק.  אך חמור מכך, קיימת סכנה משמעותית לחיי האישה על רקע ניצול יתר ודלדול גורמי הקרישה שלה         ( DIC ). ניצול אנוש זה הוא ניסיון של מערכת קרישת הדם של האישה להתגבר על הדמום שבין השלייה לדופן הרחם, ו/או כתוצאה מהפרשת חומרים הריוניים למחזור הדם האמהי.

במקרים של היפרדות ברורה בין אם על רקע טראומטי ובין אם על רקע רפואי, הטיפול הנכון הוא סיום ההריון בהקדם האפשרי.

 

הדילמות מתעוררות כאשר התמונה אינה ברורה לחלוטין, ושבוע ההריון צעיר במיוחד. במקרים אלו הסיכון ליילוד הפג מאד גדול.

יחד עם זאת, אם יש חשד סביר לתהליך דינמי חריף של היפרדות שלייה, הסיכון לחיי האישה עולה על זה של הפג הפוטנציאלי.

 

חשוב להדגיש כי מרבית המקרים של היפרדות שלייה על רקע מעורבות בתאונת דרכים, קורה בנסיעה איטית יחסית בתוך העיר. זו גם הסיבה מדוע מקרים אלו מסוכנים כל כך.

כאשר האישה מעורבת בתאונה "קלה" למרות עצירת הפתאום, היא חשה מצוין ואין כל סימני חבלה בבטן. במקרים אלו לרוב אינה מודעת לכך שהיא חייבת בבדיקה רפואית.

הבדיקה הכוללת בדיקה קלינית, אולטרה סונית ומעבדתית, אינה מספקת, גם כאשר כל התשובות תקינות.

בשל הסיכון שהנתק והדמום שהחל ברמה מיקרוסקופית, שאינה ניתנת להדמייה באולטרה סאונד, והתמונה הקלינית ה"תמימה" למדי, יתגברו וההידרדרות תהיה סוערת, יש להשאיר אישה הרה שהייתה מעורבת בתאונה בין 6 – 12  שעות להשגחה במתקן רפואי מוסמך טרם שתשוחרר לביתה.

יש לזכור כי ההידרדרות הקלינית יכולה להתרחש אפילו ימים ארוכים לאחר התאונה.

WALL

תפריט
דילוג לתוכן