כיצד מאבחנים הדבקה ב CMV ?

בדומה לכל המחלות הוירליות, ההוכחה להדבקה נעשית בעקיפין, ע"י מדידה של רמות הנוגדנים הנזעקים למלחמה ב"פולש" הוירלי…

קיימים שני סוגי נוגדנים:

IgG ההופך לחיובי לאחר הזיהום הראשוני , אח"כ רמת הנוגדן יורדת מעט ונשארת חיובית לשנים רבות.

IgM , שהוא נוגדן קצר מועד, שעולה בעקבות זיהום ראשוני או משני, וחולף בדר"כ לאחר המחלה. כך שלאחר מחלת CMV רמת הנוגדנים השכיחה היא  IgG חיובי וIgM שלילי.

כאשר רמת הIgM אינה יורדת לחלוטין ונותרת חיובית לאורך ההריון, נעזרים בין היתר ברמת הIgG ובעיקר בתבחין הקרוי:  Avidity שקובע  מתי הנוגדנים נוצרו, בשלושת החדשים האחרונים,  או הרבה מקודם לשלושת החדשים הללו. התשובה ניתנת באחוזים,

 כאשר מעל ל45% זו תשובה המעידה על זיהום ישן.

המעבר מIgG שלילי לחיובי בתוספת IgM חיובי, מעידה על הדבקה טרייה.

חשוב לזכור כי אבחון של הדבקה חוזרת אינו כה פשוט. יש צורך בעליה משמעותית, בערכי הIgG בהשוואה לרמת הנוגדן הבסיסית ובעליה ברורה בIgM .

מאחר והתמונה לעתים אינה כה ברורה, בין היתר בשל היות הנוגדן IgM לא ספציפי ומתעתע בהריון, חובה להיוועץ ברופא מומחה המכיר את המחלה ודרכי אבחונה.

 

פרופ' ברקאי מהמנוסים ברופאי הנשים בארץ בתחום זה, וניתן לפנות למרפאתו לשם ייעוץ בכל שלב בהריון.

 

WALL

תפריט
דילוג לתוכן