טיפול הורמונלי חלופי:

 

 

אם כל ה"צרות" מגיעות בתקופה זו של גיל המעבר, בשל ההפסקה בייצור הורמוני האסטרוגן, נראה שיהיה זה אך טבעי לספק לגוף את מבוקשו, ולחליף את האסטרוגן הטבעי השחלתי, באסטרוגן הניתן בצורת תרופה.

אולם טרם שנסקור היתרונות והחסרונות שבטיפול בהורמונים, יש לסקור מן הסתם את תופעות הלוואי הטיפוסיות לגיל המעבר, על רקע חסר זה באסטרוגן.

 

ניתן לחלק את התסמינים:

להפרעות אובייקטיביות  :

·        נטייה לדלדול העצם

·       עליה בסיכון להתקפי לב

·       יובש בריריות

 

להפרעות סובייקטיביות :

·        הפרעות בשינה

·      שינויים במצב הרוח

·      גלי חום

·      התקפי הזעות

·      שינויים  בהתעניינות המינית

·     ועוד.

 

בעבר, הנטייה הייתה להמליץ על טיפול הורמונלי חלופי, על מנת להקטין הסיכון להתקפי לב ולדלדול העצם.

כיום, משקיימות תרופות מאד יעילות  להורדת הכולסטרול "הרע" ותרופות מצויינות לבניית העצם, נותר השימוש בהורמוני האסטרוגן לשיפור התחושות הסובייקטיביות בלבד.

 כך שאם אישה אינה מעוניינת בטיפול ההורמונלי החלופי מסיבה זו או אחרת, לאו דווקא מסיבה  רפואית, אין צורך לנסות ולשכנע אותה "למען בריאותה" כביכול, ליטול אסטרוגנים.

 מאידך, חבל מאד שאישה הסובלת  מתופעות הלוואי הללו, ורשאית ליטול אסטרוגנים מההיבט הרפואי(כלומר, שאין לה או במשפחתה מחלות המהוות הוראת נגד לטיפול זה), חוששת להשתמש באופציה מצוינת זו בגלל החשש מסרטן השד.

 שם המשחק כיום הוא לא רק הארכת חיים אלא גם שיפור באיכות החיים. אין סיבה שאישה תסבול ואיכות חייה תיגרע משמעותית בשל חשש זה ליטול הורמונים חלופיים, שיש בו מידה רבה של הגזמה.

 הקשר שבין סרטן השד וחשיפה לאסטרוגנים קיים, אולם רק בחשיפה ממושכת, מעבר לעשר שנים של טיפול. כך שבפרק זמן של כחמש שנות טיפול  אין כל סיכון משמעותי והטיפול מאד מומלץ, בהנחה כאמור שללא ההורמונים החלופיים האישה סובלת.