פרופ' גד ברקאי

מומחה למיילדות וגינקולוגיה

כללי:

 

 הבאת ילדים בריאים לעולם הינה משאת נפש של כל הורה לעתיד. לדאבוננו, למרות שהריון הינו הליך טבעי, וברוב המכריע של המקרים הוא מסתיים בלידת צאצא בריא וחמוד, כ 3% מההריונות מתגלה עובר שאינו בריא.
 
מערך המעקב אחר נשים בהריון, נועד לאתר אותם מקרים של עוברים שאינם בריאים, מתוך סה"כ האוכלוסייה הבריאה. אבחון שכזה בהריון נקרא "אבחון טרום לידתי" והוא מאפשר לבני הזוג לקבל מידע אודות המום או המחלה ממנה סובל העובר על מנת שיוכלו לקבל החלטות מושכלות לגבי גורל ההריון והמשכו.
 
מעקב הריון "רגיל" שונה במהותו ממעקב הריון ב"סיכון גבוה". בכל מקרה בו מתגלה בעיה רפואית המסכנת את בריאות האישה ההרה, או את העובר או אף את שניהם, עוברת האישה למעקב והשגחה יותר קפדניים, ע"י צוות מומחים לרפואת האם והעובר, כפוף לסוג הבעיה ואופיה.

הערכת המצב הראשונית צריכה להיעשות ע"י המערכת הרפואית האמורה להכיר את ההורים הפוטנציאליים. רופא המשפחה, אחות בריאות הציבור, רופא הנשים  בסיוע הנתונים הקיימים ברשומה הרפואית שבקופ"ח. בכל מקרה של מחלות גנטיות במשפחה, פיגור שכלי אפילו במידה קלה, אוטיזם או כל הפרעה התנהגותית אחרת לרבות בעיות פסיכיאטריות במשפחה, מומלץ לגשת לייעוץ גנטי מקצועי.

 

בכל מקרה של בעיה רפואית, במשפחה ובעיקר להורים, שיש לה השפעה אפשרית על בריאות העובר וההריון (דוגמת סכרת, אפילפסיה, חשיפה לתרופות כרוניות ועוד ),  יש להעביר למעקב הריון בסיכון גבוה הכול לפי סוג הסיכון.

                                                                                                      

   לפני הריון

  שליש ראשון-גיל הריון

שליש ראשון:בחילות -מה מותר?

שליש ראשון:בדיקות מעבדה וגנטיות

 שליש ראשון:שקיפות עורפית וסקר ביוכימי מוקדם

שליש ראשון: הפלות

 

 

 שליש שני: בדיקות

 שליש שני: תזונה ופעילות    גופנית

 שליש שני: אנמיה וברזל

 שליש שני: סקירת מערכות מוקדמת

שליש שני:תבחין משולש

שליש שני: סקירת מערכות מרכזית

 

שליש שלישי: בדיקות

שליש שלישי: סקירת מערכות אחרונה

שליש שלישי: מעקב צמיחה

שליש שלישי:לקראת לידה

 

לאחר לידה

 

קישור לאתר המדגים עקומות צמיחה בנתונים ישראליים

 

 

 

 

 


חזור לעמוד קודםחזור לראש העמוד

 ......תנאי השימוש באתר......

 

 

ש: אני בריאה וניזונה מתפריט מגוון ועתיר בירקות טריים. כל חברותי ממליצות לי ליטול אחד מהתכשירים המכילים מולטיויטמינים להריון. מה דעתך בנדון?

ת: אכן נושא הויטמינים כתוסף שגרתי בהריון אינו הגיוני למי שאוכלת ירקטות בשפע ושהתפריט שלה מגוון. תכשירים אלו נועדו במקור לאוכלוסיות כגון צפון אירופה או צפון אמריקה שבהן אין התפריט היומי מכיל מגוון מזון טרי ובמיוחד חסרים בו ירקות טבעיים.בארץ לעומת זאת, התפריט הים תיכוני, מייתר נטילת תכשירים אלו, למעט נשים שאינן אוכלות ירקות ומוצרי חלב וגבינה.זאת בניגוד גמור לשני סוגים של ויטמינים שיש לבדוק בהריון והם: ויטמין B12 ולמרבית ההפתעה גם ויטמין D. אם ויטמינים אלו נמוכים מהנורמל ניתן ליטול אותם במינון המתאים, מבלי "לשלם" תרתי משמע עבור ויטמינים שאינם נחוצים...

ש: מה תדירות הביקורים במרפאתו של פרופ' ברקאי בהריון והאם לקראת הלידה התדירות של הביקורים עולה?

ת:  כעקרון תדירות הביקורים במרפאה היא כל 4 שבועות. לעתים בשל בעיה רפואית ו/או אילוץ כלשהי, יש צורך להיבדק כעבור שבועיים. בכל מקרה התדירות אינה עולה לקראת הלידה ונותרת בעינה - ביקור אחד לפרק זמן של כ-4 שבועות.

בכל מקרה דחוף בין הביקורים ניתן להתקשר למרפאה או לפרופ' ברקאי באמצעות המייל  או הטלפון הנייד.

ש: האם הפרשות לדניות בהריון מסכנות את העובר ואת גורל ההריון?

ת: בשל חילוף החומרים המשתנה בהריון, ישנו באופן טבעי שגשוג של מיקרואורגניזמים שונים בנרתיק במהלך ההריון. בדר"כ אין להפרשות אלו השפעה מזיקה על ההריון וגם אם מטפלים בתכשירים שונים כנגד הפטריה או הטריכומונס, זה עוזר לפרק זמן קצר בלבד והתופעה נשנית.  משמעות הטיפול יותר להקל על אי הנוחות של האישה מאשר לשפר רפואית את תוחלת ההריון.

זאת ללא כל קשר לנושא הסטרפטוקוקוס מקבוצה B ,שעלול להזיק לעובר במעבר בתעלת הלידה. אולם חיידק זה גם אם נמצא בנרתיק, אינו מעורר הפרשות נראות ו/או מורגשות.על כן מומלץ לכל אשה משבוע 34 לבצע משטח לחיידק זה.

ש.האם פרופ' ברקאי מקבל למעקב הריון גם הריונות ללא סיבוך רפואי?

ת. התשובה לכך חיובית. ניתן ואף מומלץ לבצע מעקב הרעון יסודי ומקצועי גם ללא סיכון ידוע מראש, שכן מרבית הסיבוכים מתגלה ללא התרעה מוקדמת וללא סיכון משפחתי או אחר ידועים.