גרימת ביוץ:

בהיעדר ביוץ מסיבה זו או אחרת ניתן להתגבר על התקלה באמצעות תרופות שונות.זאת בהנחה, שהפעילות האנדוקרינית מאוזנת  ואין צורך תחילה לאזן את בלוטת התריס או יותרת המוח והכליה לדוגמה.

לנשים המקבלות מחזורים , גם אם לעתים רחוקות,  ו/או אותן שמקבלות דמום וסתי בעקבות כדורי פרוגסטרון דוגמת Provera ,עשויות להגיב לטיפול פשוט יחסית בכדורים הקרויים בארה"ב  Clomid ובארץ איקהקלומין.

כדורים אלו גורמים לגירוי  של השחלות ע"י העלאת רמת ההורמונים מגרי הזקיק . הכדורים עצמם אינם מגרים ישירות את השחלות אלא בהיותם נוגדי אסטרוגן, הם מעודדים את הפעילות ההורמונלית במוח שמעודדת ייצור זקיקים.

כתוצאה מכך שהשפעתם עקיפה, והם מפעילים למעשה את המערכת ההורמונלית הקיימת במוח ובבלוטת יותרת המוח כתגובה, נשמר מנגנון ההיזון החוזר, שמגן במידה רבה ומונע תסמונת של גירוי יתר של השחלות.

הטיפול הדרגתי ואם לאחר כשלושה מחזורי טיפול במינונים עולים לא מושג ביוץ , מופסק סוג טיפול זה ויש צורך לעבור לטיפול באמצעות זריקות של הורמונים (טבעיים ו/או מהונדסים גנטית), המגרים ישירות השחלות, כאילו שאין לאישה הורמונים אלו כלל.

במקור, הוכנס טיפול זה באמצעות הזריקות לאוכלוסייה של נשים ללא ביוץ אך גם ללא וסתות כלל. אותן נשים גם לא מגיבות לטבליות פרוגסטרון (Provera ).

 

 

במרוצת השנים הורחב הטיפול בזריקות אלו, שרובן ככולן מוזרקות כיום לתת – העור, ע"י המטופלת עצמה, גם לנשים שהטיפול בכדורי איקקלומין לא גרם לביוץ.

 

היתרון שבזריקות הורמונים אלו המגרים את השחלות ישירות, הוא גם זה,  שבעוכרי הטיפול.

הורמונים אלו אינם מווסתים ע"י מנגנון ההיזון החוזר, שדואג להפחית את הפרשת הורמון מגרה הזקיק, כאשר רמת האסטרוגנים המופרשים מהזקיקים המתפתחים- גבוהה.

כתוצאה מכך יש יותר מקרים של גירוי יתר  של השחלה,( Hyperstimulation Syndrome ). בתסמונת זו יש בשחלה מספר גדול של זקיקים, שהפתחו מעבר לנדרש, ויש גם יצירת ציסטות שחלתיות. רמת האסטרוגנים הגבוהה עלולה גם לסכן חיי האישה, על רקע קרישיות יתר.

אולם גם אם אין מדובר בסיכון של ממש לבריאות האישה, אין ספק כי ככל שמספר הזקיקים שיגיעו לבשלות ולביוץ יהיה רב יותר כך יגדל הסיכון להריון של תאומים, שלישיות, ואף מעבר לכך.

הטיפול הזה דורש אחריות רבה וניסיון רב מצד המערכת הרפואית המטפלת.