הריון מרובה עוברים:

משאת נפשו של כל זוג להביא ילד לעולם. לעתים ההריון מושג בקלות, כמעט בהיסח הדעת… ולעתים לאחר תקופת טיפולים ארוכה ומייגעת.

הרחם של אישה נועד לשאת עובר אחד לאורך כל 40 שבועות ההריון. אולם, מדי פעם מזמן לנו הטבע אירוע מפתיע ולרוב מרגש, שבו מתקבל הריון של יותר מעובר אחד, בין אם על רקע טיפולים או באופן ספונטני.

 

בניגוד למדיניות הרווחת ברשתות השיווק הקמעונאי, המנסה  לפתות אותנו לקנות שני מוצרים במחיר של אחד( "1+1 "…), הריון רב עוברים כרוך בסיכונים משמעותיים כבר במהלך ההריון, שלא לדבר על מה שמצפה לזוג צעיר,  שלפתע אמור להתמודד עם שני "תכשיטים" לא מוכרים,  שכל אחד מהווה עולם ומלואו ודורש את מלוא שימת הלב, כאילו שנולד יחיד!

שיעור הסיבוכים במהלך ההריון והלידה, כרוך בקשר בל ינתק לסוג התאומים, כלומר לשאלה אם הם תולדה של עובר שהתפצל בשלב מאד מוקדם לשניים ושלשניהם שליה משותפת, או שמדובר בשתי ביציות שהופרו בנפרד, כאשר לכל עובר שליה משלו.

 

 

 

שיעור הסיבוכים בהריון תאומים, שאינם מאותה ביצית, ושלהם שתי שליות נפרדות, אמורים לעבור את הריון יותר בקלות, כאשר הסיבוכים הצפויים הם לידה מוקדמת, וסבירות מעט גדולה יותר להתפתחות רעלת הריון. בנוסף, בתאומים באשר הם תאומים,הסיכון לצורך בניתוח קיסרי יזום בין אם בשל מצגים לא פיזיולוגיים של העוברים ובין אם בשל פערים גדולים במשקליהם.

אולם, כאשר מדובר בתאומים בעלי שליה משותפת , כאן כבר מדובר בסיכונים ממשיים להתפתחות מצב של דלף או חיבור בין כלי הדם של העוברים המשתמשים באותה השלייה. קשר לא פיזיולוגי זה עלול להביא לתסמונת הקרויה "דלף בין עוברים" או באנגלית:  "Twin To Twin Transfusion Syndrome " או בקיצור TTTS .

בתסמונת זו עובר אחד מקבל כמות דם גדולה מדי עבורו והשני "מתרוקן" מדמו לטובת העובר המקבל. כתוצאה מכך נוצר ריבוי מי שפיר ניכר באחד,ומיעוט מי שפיר קיצוני בשני. ללא טיפול עלול העובר ה"תורם"למות ברחם.

הבעיה סבוכה עוד יותר כאשר עובר אחד מהשניים מת ברחם.  כתוצאה מהקשר בין כלי הדם שביניהם נוצרים שינויים קשים בלחץ הדם בעובר הנותר חי והוא עלול לסבולבסבירות גדולה  מפגיעה מוחית בלתי הפיכה.

על כן, כאשר מדובר בתחילת ההריון, חובה על הרופא הבודק לוודא כי מדובר בתאומים נפרדים, הניזונים כל אחד משלייה נפרדת. 

במיקרים שמדובר בעוברים בעלי שלייה אחת משותפת, יש לדון עם בני הזוג אודות הסיכונים הצפויים להריון שכזה, ואף להעלות בפניהם את האפשרות (הלגיטימית) לבקש הפסקת ההריון לאלתר.

לכל הסיבוכים האפשריים, לרבות תסמונת הדלף הנ"ל יש סוג של טיפול .ברם, הטיפולים כולם אינם "מושלמים" ולעתים(קרובות מדי), הצוות הרפואי המיומן ביותר עומד אין אונים בפני הידרדרות במצב העוברים, מבלי לדעת מה עדיף, לסיים ההריון מוקדם מאד ולהסתכן בפגות קיצונית על כל המשתמע ממנה, או להמשיך לעקוב ו"לטפל"-  תוך ידיעה שהשהות ברחם למרות הטיפול עלולה להזיק לעוברים.

מעקב הריון תאומים  כרוך מעבר לסיבוכי הלידה המוקדמת ותסמונת הTTTS מסובך יותר בכל הקשור להתחקות אחר תקינותם של העוברים.  לדוגמא אם מדובר בדיקור מי שפיר, יש צורך לבצע שני דיקורים לכל שק בנפרד. אם מדובר בסקירת מערכות הרי שיש לבצע שתי סקירות בכל מועד.

מעקב אחר צמיחת העובר אינו פשוט במיוחד בשלהי ההריון, תקופה חשובה במיוחד למעקב צמיחה,שבו קשה לזהות כל עובר בנפרד ושיעור הטעות בהערכת המשקל גדול יותר מאשר בהריון יחיד.

 

במקרים שמדובר ביותר משני עוברים, כלומר משלישיה ומעלה, קיימת המלצה של משרד הבריאות להציע לכל זוג במקרה זה "דילול"עוברים, כלומר בפסקת חיים סלקטיבית לאחד מהשלושה. זאת על מנת להגדיל משמעותית הסיכויים להיוותרות בריאים של השניים הנותרים, בהשוואה להמשך הריון כשלישיה.

WALL

תפריט
דילוג לתוכן