תפקוד ירוד של בלוטת המגן, או כפי שקרויה בלוטת התריס, עלול להשפיע לרעה על גורל ההריון ואף עלול להביא לסיכון לעובר. עד כה לא נהוג היה לבצע בדיקת סינון(סקר),  של תפקוד בלוטת התריס, ללא רקע רפואי לנשים, רק משום היותן בהריון. 

בכל הריון גדלה בלוטת התריס כדי 10% ויותר ביחס לגודלה המקורי. צמיחה מהירה זו עלולה עוד להיות מואצת עוד יותר,  במחוזות בהם קיים מחסור ביוד. בהריון עולה הדרישה ליוד ויצור הבלוטה עולה ב  50% . על רקע זה חשוב מאד לוודא, שאין ההריון ה"תקין"  כביכול, אינו חשוף לתת תריסיות לא מאובחנת. תת תריסיות שכזו עלולה לגרום להפלות, ו/או ללידות מוקדמות. 

לאחרונה הצטברו עבודות המעידות על כך שבנוכחות נוגדנים כנגד הבלוטה, למרות שתפקוד בלוטת התריס תקין עדיין, יש יותר הפלות ולידות מוקדמות.  בשליש הראשון להריון  1 מתוך 10 נשים בהריון מפתחת נוגדנים עצמיים שכאלו, וב 16% מהן תתפתח תת תריסיות מעבדתית .

אי לכך, ההמלצה כיום לטפל בהורמון התירוקסין  ברגע שמתגלים הנוגדנים אפילו אם תפקוד הבלוטה עדיין תקין. נשים היודעות על תפקוד ירוד של הבלוטה טרם ההריון, זקוקות להגברה של הטיפול והעלאת המינון בכ 25-30% בהיותן בהריון.

המעקב בבדיקות המעבדה צריך לכלול בדיקת TSH ו FT4 ,כל 4 שבועות,עד שבוע 20 ופעם נוספת בין השבועות  26-32 .  ערכי הTSH התקינים : בשליש הראשון  0.01-2.5 , בשליש השני: 0.2-3 ובשליש השלישי:0.3-3  מילי יחידות בינלאומיות לליטר.

בנשים עם נוגדנים, ללא ביטוי מעבדתי של תת תריסיות,  אין צורך בטיפול. גם בהריונות שבהם רמתה FT4 נמוכה אך רמת הTSH תקינה- אין צורך בטיפול.

בשל זה אין המלצה לבצע סקר נוגדנים לבלוטת התריס בכל הריון ואף לא בהריונות עם הפלות בשליש הראשון, כל עוד רמת הTSH ותפקוד הבלוטה תקין.

חשיבות הפרסום הזה של האיגוד האמריקאי לבלוטת התריס, במודעות הגבוהה הנדרשת לבצע בדיקות FT4 ו TSH בשלבי ההריון הראשונים ובהמשך.

בחשד לתת תריסיות מעבדתית , ללא תסמינים קליניים (כשערכי הTSH חורגים מהרמות המתוארות), יש להקדים ולטפל באמצעות הורמון התירוקסין ולדאוג שבדיטאה יש מספיק יוד.

לקריאה נוספת ניתן להיכנס ללינק הזה.