הנערה המתבגרת

תקופת הגיל שבה הופכת הילדה לנערה, כרוכה בשינויים גדולים במבנה גופה ובעיקר בעולמה הרגשי.

ההתמודדות עם ההתעוררות ההורמונלית ובהמשך עם ההופעה המבלבלת, של סימני המין החיצוניים, על סערת הרגשות שהיא עלולה לגרום, מהווה עילה מספקת להתייחסות מיוחדת.

 

ככלל אני בדעה, שנערים ונערות בגיל ההתבגרות, עדיף להם לקבל שירות רפואי מלווה ותומך, דווקא מהמערך הפדיאטרי(רפואת הילדים). מטבע הדברים אני גורס, שמוטב היה שרופא הילדים המכיר את הילד שנים, ימשיך ללוותו עד לבגרות, כלומר עד לשלב הגיוס לצבא.

 מאידך, רופאי ילדים אינם נוהגים לבצע בדיקות גינקולוגיות,  וכאן נכנס המערך שלנו לתמונה. הייתי מעז לומר כי כל עוד הילדה המתפתחת מינית, באזור ה"דמדומים", שבין הילדות לבגרות המינית, בכל ספק מוטב להיוועץ תחילה ברופא הילדים.

  מתי אם כן ניתן ומומלץ לפנות לבדיקה אצל רופא נשים? 

♦    כאשר יש צורך לבצע הערכה של איברי המין הפנימיים(באמצעות אולטרהסאונד)

♦    כשיש דמום וסתי, שאינו פוסק

♦   כאשר הנערה מפותחת ואינה מקבלת וסת למרות התפתחות סימני המים החיצוניים.

♦   כאשר היא סובלת מכאבים פתאומיים או מחזוריים בבטן התחתונה

♦   כאשר יש רושם שההפרשות מאזור השפתיים והנרתיק חריגות באופיין .

♦   כאשר הנערה מעוניינת באמצעי מניעה

♦   כאשר נושא החיסון בפני נגיף ה HPV  עולה על הפרק

♦   כאשר יש חשד להריון

 בכל חשד לאחור בהתפתחות המינית יש לפנות לרופא הילדים ולאנדוקרינולוג ילדים, טרם שנועצים ברופא הנשים.

 

ההופעה במרפאה מתקיימת בדר"כ  בליווי האם, אך על הרופא המטפל לדעת לכבד את פרטיותה של הנערה, חרף הכוונה הטובה של האם הדואגת.

זכותה של הנערה המתבגרת לקבל יחס שוויוני, למרות היותה נערה… וחשוב ביותר לרכוש את אמונה המלא,  בבחינת "איש סוד" מקצועי, שתחוש בטחון לשתף אותו בפחדים או ב"סודות", אינטימיים, אותם אינה מעוניינת לחלוק עם האם הקרובה לה,  אולי מדי…

 

הבדיקה אצל רופא נשים חייבת להיות מאד מתחשבת ברגשותיה של הנערה, ומבלי לגרום לה למבוכה או אף לטראומה כתוצאה מהתבטאות לא ראויה או מפולשנות יתר בבדיקה הגופנית.

 כל עוד קרום הבתולין קיים, יש להשתדל להימנע משימוש בספקולום להדגמת הנרתיק וצוואר הרחם, למרות שישנם מכשירים ייעודיים לבדיקה מבלי לפגוע בקרום הבתולין.

 במידה וחייבים לבצע בדיקה ידנית, לשלילת גידול או תהליך פתולוגי אחר באגן הקטן, ניתן לבצע זאת באמצעות בדיקה רקטלית,  לא לפני מתן הסבר מדויק ומרכין לנערה.

 

 

 במידה ויש צורך בסקירה אולטרהסונית, עדיף להשתמש במטמר הבטני, אולם אז יש לדאוג ששלפוחית השתן תהיה מלאה מבעוד מועד.