הביוץ:

אחת מהסיבות השכיחות לליקוי ראשוני בפריון קשורה לביוץ. ללא ביוץ לא יתכן מפגש בין הזרע המגיע מבן הזוג עם הביצית שמקורה בשחלה של האישה.  ללא מפגש שכזה, לא תיתכן הפריה.

סיבות רבות ומגוונות יכולות להביא להעדר ביוץ. חלקן גנטיות הקשורות לתסמונות כגון תסמונת טרנר , שבה לאישה יש פסיפס למצב של חסר בכרומוזום X , או לתסמונת השחלה הפוליציסטית  ועוד .

אולם לפני שמאבחנים הפתולוגיה,  יש להבין המנגנון התקין המביא לביוץ הנורמלי והסדיר:

עם תחילת הדמום הוסתי, שזו בעצם התקלפות של הרירית מהחודש הקודם, רמת ההורמונים נמוכה ביותר,  כזכור, האסטרוגנים מופרשים מהזקיקים והפרוגסטרון מופרש מהגופיף הצהוב. עם הניוון שלהם,במקרה שלא היה הריון, חלה נפילת הורמונים כללית והרירית מתקלפת.

כשרמת האסטרוגן נמוכה, מועבר גירוי למרכז המתאים המוח(בהיפוטלמוס), שמפריש הורמונים הקרויים GnRH , אשר מאותתים ליותרת המוח (ההיפופיזה), להפריש הורמון מגרה זקיקים(מופיע בצבע כחול בגרף). אותו FSH מוגבר מפעיל את השחלה באופן שמספר זקיקים רדומים,מתעוררים ומתחילים להתפתח.

ככל שהזקיקים מתפתחים, כך עולה רמת האסטרוגנים בדם. כשהזקיק המוביל בשל, מופרש בנוסף, מיותרת המוח הורמון הקרוי LH(מופיע ירוק בגרף), ותוך 36 שעות מתרחש הביוץ – חריגת הביצית אל מחוץ לזקיק  ומחוץ לשחלה,  לכיוון החצוצרה.

השארית של הזקיק לאחר הביוץ מפרישה פרוגסטרון במשך שבועיים נוספים. אם יש הריון אז הגופיף הצהוב הזה ממשיך להפריש פרוגסטרון, חיוני להשתרשות טובה של העובר ברירית הרחם. אם אין הריון – בתום שבועיים, יתנוון הגופיף הצהוב ובשל נפילת ההורמונים יתחיל הדמום הוסתי.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הנכם מופנים לאתר מדליק שמסביר בצורה חיה את המנגנון של גרימת הביוץ.